בית הפלמ״ח, פרס יוסי הראל

אמש ניתנו 3 פרסים ואות הוקרה בבית הפלמ״ח בתרומתם הנדיבה של משפחת הראל. כל הפרסים קשורים בהעפלה – עליה לארץ, תקופת עליה ב׳ במלאת 68 שנים לפרשת ״אקסודוס״ היא יציאת אירופה תש״ז.

פרס ראשון ניתן לבמאי גד אייזן על סרטו ״שם קוד – רפיח״

פרס שני ניתן לד״ר אריה אזולאי על סיפרו ״נוער בסערה – תנועות הנוער היהודיות במרוקו״

פרס שלישי ניתן לזיוה בראל-שושני על ספר ילדים שכתבה ואיירה ״אפשר לצאת לדרך! המסע של סבא ראובן״

תעודת הוקרה ניתנה לשי פרדו, מחזאי, שחקן, מעורבות קהילתית ועל יזמות חברתית ותרומתו המיוחדת להשתלבותם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית. לפי מחיאות הכפיים הרצופות של הקהל שי פרדו אמור היה לקבל סכום כסף ולא רק תעודת הוקרה – לא קשה לנחש שהיה יודע מה לעשות עם עוד כמה מעות…

חבר השופטים שהיה מרתק וכתב יפה וענייני על כל אחד מזוכי הפרסים כלל את אלוף מיל. אברהם בן-שושן, ד״ר שמחה גטהון, גב׳ דנה כוגן, מר בוריס מפציר ופרופ׳ יהודה ניני.

בטקס בנוסף לברכות והנימוקים נאם אלוף מיל. יואב גלנט – שר הבינוי, שדיבר בשבח הדור כולו וקצת איזן את העובדות בדרך עדינה ומאוד אלגנטית.

יוסי הראל שהיה דמות כריזמטית ללא ספק, אמיץ וסוחף היה מפקד האקסודוס. כמו רבים מהגיבורים שהיו מעורבים בעליית פליטים לארץ גם יוסי הראל עצמו, כמו אבי מיכה פרי שהיה מטעם הפלמ״ח אחראי על העולים – תמיד הדגישו שהגיבורים האמיתיים בסיפור הם הפליטים – ניצולי השואה והמחנות. הגיבורים הם האנשים שלמרות כל מה שעבר עליהם, רעב, פחד, בריחות, שנים של רדיפה ומחסור בכל מובן הם היו הגיבורים שלא דרשו יותר מדרגש קטן לראשם – על אוניה עמוסה בלי שום תנאי חיים סבירים הם היו חדורי אמונה שלבוא לארץ זה הדבר הנכון ועליו לחמו.

תתארו לעצמכם  4,500 איש, כולל יתומים ונפגעים בכל צורה לעמוד בתור לאוכל, תור לשרותים, תור לעלות לסיפון לשאוף אויר – 3 שבועות במחנק וצפיפות מסביב בלב ים.

הבחורים האמיצים ויוצאי הדופן – הצברים החזקים פיזית ונפשית ניהלו קרב בלתי אפשרי על חייהם של הניצולים ולהביא אותם לארץ אבל אם תשאלו אותם – הם אמרו שהגיבורים הם העולים. וזה נכון.

בערב אתמול לא היו עולים, לא ניצולים ולא פלמ״חניקים נוספים – היה יוסי הראל שהביא את האקסודוס והיה פול ניומן שגילם את דמותו.

הנאום שהכי אהבתי היה של הבמאי גד אייזן שדיבר בשם מקבלי הפרסים המרשימים מאוד! כל אחד מהם עולם ומלואו ובדרכם השונה הם בחייהם הנציחו את העליה של קרוב משפחתם וסיפרו את סיפור הגבורה של הניצולים שהפכו לישראלים ובמעשיהם הקימו את מדינת היהודים.